The constant search for some divine spirit as I stand beside the road, only the sound of passing cars brushes my ear. The breeze strokes the wheat stalks with a heroic calm, and this, my friend, is existence itself.
Embrace the saint, they sang to themselves in a choir, the corner of their eyes could not avoid glancing at me. Embrace the saint, help the poor while they all looked with disgust at my torn jeans and my worn-out boots. Embrace the saint, I thought, as I walked away and lit myself a cigarette.
Two by two, shouted the lowly circus acrobat, two by two, he shouted during his juggling break. He was a heavy drinker and chain smoker, and during the breaks he sold two by two to fund his drinks. Two by two — I bought from him again.
עורב מפוחד בשמי הדרום. ירח צהוב כמו עיניים של חתול חולה כלבת. מזנון דרכים בסוף דרך הכורכר. שלט: כאן יוקם פארק הייטק — מקולף ושרוף כולו. כנראה שמישהו שינה את דעתו. נראה לי שאחזור למזנון הדרכים לעוד אחת לפני שאצא לדרך. אני מעט מסוחרר, טיפסי — קוראים לזה הצעירים. השמש הכתומה והירח הצהוב עוד רגע מחליפים משמרות. אני נזכר בימים בטנדר בצבע חול עם ג׳ו, שחשבנו שהמין האנושי הוא בלתי מנוצח. אל תכבו ע ליי את האור, אני חושב לעצמי. בימים שהשלט שאומר ״כאן יוקם פארק הייטק״ בדיוק ניטע, והעצים שבינתיים הספיקו...